ויטיליגו הינה מחלת עור הגורמת לאיבוד הפיגמנט (הצבע) בעור והותרת טלאים וכתמים בהירים. הטלאים יכולים להמצא בכל מקום על פני העור, כולל על פני השיער, פנים, גפיים וגו.

​

קצת רקע

1-2 מתוך 100 אנשים ילקו בויטיליגו במהלך חייהם, חצי מהם לפני גיל 20.

רוב הלוקים בויטיליגו הינם בריאים ללא מחלות רקע.

המגנון הגורם למחלה מורכב מתגובה אוטואימונית של תאי ה T בגף כנגד המלנוציטים (אותם תאים המייצרים את הפיגמנט בעור - כלומר את צבע עורנו). הפעילות האוטואימונית גורמת לדלקת ושיתוק זמני ביצור פיגמנט המלנין, וכתוצאה הותרת כתמים לבנים על פני העור.

לויטיליגו יש קשר גנטי / משפחתי, ומשפחות הסובלות ממחלות אוטואימוניות נמצאות בסיכון גבה יותר ללקות בויטיליגו.

​​​

בדיקות מעבדה

בכדי לשלול מחלות אוטואימונויות נוספות שעלולות להתלוות לויטיליגו, ועל פי שיקול דעת הרופא המטפל, לעיתים יש לבצע בדיקות דם מסויימות.

​

​טיפול

• למרות שאין טיפול המרפא ויטיליגו בצורה מוחלטת, ישנם טיפולים יעילים להפחתת הפעילות הדלקתית באזורי העור המעורבים, ושיפור במראה, לדוגמא:

• סטרואידים - חודרים לשכבה העליונה של העור בו ממוקמים התאים המלנוציטים ומפחיתים את הדלקת סביבם, בכך מאפשרים רהפיגמנטציה (פיגמנטציה חוזרת) באזור המטופל.

• משחות המכילות ויטמין D - עוזרים לנרמל את חלוקת הפיגמנט בעור.

• משחות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים- יעילות בעיקר באזורי פנים, צואר ואזורי עור עדינים אחרים.

• טיפולי פוטותרפיה - מדובר על אורך גל ספציפי של 311 ננומטר (NB-UVB) שחודר בדיוק לעומק הנדרש בעור בכדי להפחית את התהליך הדלקתי ולגרום ליצירה מחודשת של פיגמנט. הטיפול מבוצע לרוב בתא מיוחד שממוקום בבית החולים או קופת החולים.

• טיפולים נוגדי דלקת שונים, כולל ממשפחת מעכבי ה-JAK

• ישנה חשיבות ניכרת לשימוש יום-יומי ותכוף במסנני קרינה, מכיוון שבאזורי הויטיליגו אין למעשה את ההגנה הטבעית של העור (הפיגמנט) כנגד השפעתה המסוכנת של השמש.