ויטיליגו הינה מחלת עור הגורמת לאיבוד הפיגמנטציה בעור והותרת טלאים בהירים. הטלאים יכולים להמצא בכל מקום על פני העור, כולל על פני הפנים, גפיים וגו.

​

קצת רקע

 

1-2 מתוך 100 אנשים ילקו בויטיליגו במהלך חייהם, חצי מהם לפני גיל 20.

רוב הלוקים בויטיליגו הינם בריאים ללא מחלות רקע.

המגנון הגורם למחלה מורכב מתגובה אוטואימונית של תאי ה T בגף כנגד המלנוציטים (אותם תאים המייצרים את הפיגמנט בעור - כלומר את צבע עורנו). הפעילות האוטואימונית גורמת לדלקת ושיתוק שמני ביצור פיגמנט המלנין, וכתוצאה הותרת כתמים לבנים על פני העור.

לויטיליגו יש קשר גנטי / משפחתי, ומשפחות הסובלות ממחלות אוטואימוניות נמצאות בסיכון גבה יותר ללקות בויטיליגו.

​

​

בדיקות מעבדה

 

בכדי לשלול מחלות אוטואימונויות נוספות שעלולות להתלוות לויטיליגו, לעיתים יש לבצע בדיקות דם הכוללות ספירת דם, תפקודי בלוטת התריס, נוגדים לבלוטת התריס, וכן גלוקוז בצום.

​

​

טיפול

​

• למרות שאין טיפול רפואי המרפא ויטיליגו, ישנם טיפולים יעילים להפחתת הנגעים ושיפור במצב העור, לדוגמא:

• סטרואידים מקומיים - חודשים לשכבה העליונה של העור בו ממוקמים התאים המלנוציטים ומפחיתים את הדלקת סביבם, בכך מאפשרים רהפיגמנטציה (פיגמנטציה חוזרת) באזור המטופל.

• משחות המכילות ויטמין D - עוזרים לנרמל את חלוקת הפיגמנט בעור.

• משחות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים- יעילות בעיקר באזורי פנים, צואר ואזורי עור עדינים אחרים.

• טיפולי פוטותרפיה - מדובר על אורך גל ספציפי של 311 ננומטר (NB-UVB) שחודר בדיוק לעומק הנדרש בעור בכדי להפחית את התהליך הדלקתי ולגרום ליצירה מחודשת של פיגמנט. הטיפול מבוצע בתא מיוחד שממוקום בבית החולים או קופת החולים.

• ישנה חשיבות ניכרת לשימוש יום-יומי ותכוף במסנני קרינה, מכיוון שבאזורי הויטיליגו אין למעשה את ההגנה הטבעית של העור (הפיגמנט) כנגד השפעתה המסוכנת של השמש.