שושנת יריחו (לישמניאזיס) בעור היא מחלה אנדמית בישראל, כלומר מחלה המופיעה באזורים קבועים בארץ. בדרום הארץ נגרמת בעיקר על ידי טפיל ממין לישמניה מג'ור (Leishmania major) ובאזור ירושלים ובצפון הארץ - בעיקר על ידי טפיל ממין לישמניה טרופיקה (Leishmania tropica).

 

הטפיל עובר חלק מחייו בדמן של חיות מאכסנות (פסמונים בדרום ושפני סלע בצפון) ומוחדר לעור האדם ע"י עקיצה של זבובת החול שעוקצת בעיקר באזורי העור החשופים – פנים וגפיים.

 

המחלה מתאפיינת בפצעים מפרישים ומכויבים בעור, המופיעים במקום העקיצה. הפצעים בעור ירפאו רק לאחר מספר חודשים עד שנים, ויותירו צלקת, לעיתים גדולה ומשמעותית באזור העקיצה. מספר רב מהנעקצים הינם ילדים שלעיתים שוהים זמן רב יותר בחוץ ועל כן חשופים לעקיצת זבוב החול.

 

​

אבחון המחלה

 

אבחון קליני של המחלה יכול להיעשות על ידי רופא הבקיא בסימניה, וחשד גבוה למחלה יהיה אצל החולים ששהו באזור אנדמי וקבוע להמצאות זבוב החול, אך אבחון זה הוא לא ודאי, ולא מספק תשובה ברורה לגבי זהות הטפיל (דבר החשוב ביותר להתאמת טיפול נכון).

אבחנה מעבדתית מדויקת , חדשנית ויעילה ביותר לאבחון הלישמניה נקראת PCR. שיטה זו מבוססת על זיהוי חלקיקי DNA של הטפיל בפצע ולכן מדויקת במיוחד ומאפשרת זיהוי מין הטפיל במהירות. יתרון נוסף של שיטה זו היא העובדה שהחולה לא מחוייב להגיע בעצמו למעבדה, מכיוון שניתן לשלוח דגימה פשוטה מהפצע שניטלת על ידי הרופא המטפל במקום המגורים ולקבל תשובה מהירה מהרופא המטפל.

 

טיפול

 

המטרה בטיפול היא לזרז את ההחלמה ולהפחית ממידת ההצטלקות שתיוותר לכל החיים ועלולה לגרום נזק אסתטי קשה ביותר. הטיפולים ללישמניה מגוונים ביותר וכוללים בין היתר: טיפולים בהזרקה או מריחה, טיפולים בתרופות דרך הפה ובתרופות דרך הווריד. בחירת הטיפול המתאים תלוי בחומרת הפגיעה, שטח הגוף המעורב, מיקום הפצעים וסוג הטפיל.

 

הטיפול הנהוג במחלה בדרום ישראל הוא במשחת לשקוטן (המכילה paromomycin), אך קרוב ל-20% מהמטופלים במשחה זו עלולים לפתח תגובה עורית קשה וכישלון בטיפול.

טיפול נוסף גם במבוגרים וגם בילדים הוא בתרופה בשם אמפוטריצין B הניתנת דרך הווריד ונחשבת יעילה, אך מחייבת 6 ימי טיפול באשפוז יום. טיפולים נוספים יעילים כוללים הזרקת חומר בשם פנטוסטאם ישירות לנגעים, וכן כדור שניתן דרך הפה בשם אימפבידו – מילטפוסין.