אקנה - מחלת העור הנפוצה ביותר בגיל ההתבגרות

​

​אקנה מתחילה עם חסימת הנקבוביות בעור עד אטימתן ויצירת קומדונים (ראשים לבנים ושחורים). אקנה עלולה להפוך לדלקתית עם יצירת מוגליות (פוסטולות) ואף יצירת נגעים דלקתיים עמוקים יותר בעור כגון קשריות (נודולים) וציסטות. אקנה הינה בעיקר מחלה של מתבגרים אך מערבת ילדים מגיל שבע ולעיתים מתפתחת אף בתינוקות וילדים צעירים.
 

לאקנה קלה שאינה מטרידה את המטופל לעיתים אין צורך בטיפול תרופתי ומספיקה שמירה על הגיינת העור או שמספיק טיפול תרופתי מקומי בלבד.
 

טיפול תרופתי דרך הפה ינתן לרוב בשל: אקנה בינונית-קשה המכילה נגעים דלקתיים או מספר רב של קומדונים, הצטלקות והשפעה רגשית של האקנה על המטופל בעקבות הערות שמקבל מהסביבה.

 

​

הגורמים לאקנה
 

​ישנם ארבעה גורמים עיקריים לאקנה: יצור מוגבל של שומן חלב (סבום) על פני העור, סגירת נקבוביות העור, חייידק הפרופיאונבקטר אקנה (Propionibacterium acnes) ודלקת - שהיא למעשה תגובת הגוף לשלושת הגורמים הראשונים.

​

הורמונים משחקים תפקיד חשוב בהווצרות אקנה במתבגרים. בזמן ההתבגרות מופרשים הורמונים מסויימים בגוף שחלקם גורמים ליצור מוגבר של שומן חלב שתורם לחסימת הנקבוביות בעור ולאטימתן כך שנוצרים קומדונים ועלול להתחיל התהליך הדלקתי שהוזכר. הורמונים הינם הסיבה העיקרית שאקנה מופיעה בעיקר במתבגרים ונקראת גם "פצעי בגרות".

לגנטיקה ולמשפחתיות יש קשר מסויים להווצרות אקנה. אם הוריך סבלו מאקנה קשה , יש סבירות גבוהה יותר לכך שתפתח אקנה קשה יותר.

 

​

טיפולים
 

לאקנה טיפולים תרופתיים רבים, חלקם טיפולים מקומיים הניתנים כקרם, ג'ל, תרחיץ וכד' וחלקם ניתנים בכדורים. יש להתאים את הטיפול לחומרת האקנה ולהתחשב במספר רב של גורמים כגון סוג העור, טיפולים קודמים, אלרגיות וכד'.

סבלנות היא שם המשחק בטיפול באקנה, לחלק מהטיפולים לוקח 4-8 שבועות עד שנראות תוצאות.

​

שטיפת הפנים - לכל מי שסובל מאקנה מומלץ לשטוף את הפנים פעמיים ביום (בוקר וערב). חשוב לשטוף את הפנים גם לאחר פעילות גופנית והזעה. שפשוף וקרצוף עור הפנים אינם מומלצים ועלולים לגרום ליובש וגרוי.

​

מומלץ מאוד להימנע מלחיצה, "פיצוץ", ריקון הנגעים. אלו יכולים לגרום להצטלקות והחמרה.